מקור תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ו׳:ז׳
6 וְתַצִּיל עֲקוּרָה שֶׁאֵינָה עֲקוּרָה. הָדָא אָמְרָה דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְהַצִּיל וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן תִּיפְתָּר בְּקוֹצֵר שׁוּרָה וּמְעַמֵּר שׁוּרָה וּכְבָר שָׁכַח אֶת הַקָּמָה עַד שֶׁלֹּא שָׁכַח אֶת הָעֳמָרִים.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ו׳:ז׳
6 כתב יד א הדא אמרת דבר שהוא ראוי להציל ושכחה הרי זו שכחה תיפתר וכו':
7 תציל עקורה את שאינו עקורה. צ"ל להיפך ותציל שאינו עקורה את העקורה: